אמנות שנוצרה בבינה מלאכותית, מודפסת

למה תיאור קצר נותן תוצאה גנרית

״הרים״ ייתן לכם את ההרים הממוצעים של האינטרנט. המודל מייצר את מה שהכי סביר, ובלי הכוונה הסביר הוא גם הבנאלי.

מה שהופך תיאור לטוב הוא לא יותר מילים אלא מילים מסוג אחר: שעה ביום, מזג אוויר, מרחק, ומצב רוח. ״רכס הרים מושלג בשעה הכחולה, זוהר צפוני נשפך על השמיים, אגם קפוא שמחזיר הכול״ הוא אותו נושא בדיוק, ותוצאה אחרת לגמרי.

אצלנו יש שלב ביניים שעושה חלק מהעבודה: מה שכותבים בעברית עובר עיבוד לבימוי אמנותי מלא לפני שהוא מגיע למודל התמונה. אבל הכיוון עדיין שלכם, וככל שתיתנו יותר, כך התוצאה תהיה יותר שלכם ופחות של המוצע.

שעה ביום

שעה כחולה, זריחה, צהריים קשים

מזג אוויר

ערפל, גשם, אחרי סערה

מרחק

תקריב, מבט אווירי, אופק

מצב רוח

שקט, דרמטי, חגיגי, מלנכולי

מה עובד טוב על קיר ומה פחות

לא כל תמונה יפה על מסך עובדת על קיר. מה שעובד טוב הוא קומפוזיציה עם מוקד ברור ועם שטח נשימה סביבו, כי תמונה שנצפית ממטר וחצי צריכה להיקרא בשנייה.

מה שפחות עובד הוא תמונות עמוסות בפרטים קטנים בכל הפריים. הן נראות מרשימות בטלפון ומעייפות על קיר, כי העין לא מוצאת איפה לנוח.

וכלל אחד קשוח: בלי טקסט. מודלים של תמונה עדיין כותבים אותיות מעוותות, ואות שבורה בהדפסה של מטר וחצי היא הדבר היחיד שכל אורח יראה.

למי שייכת התמונה

התמונה שיצרתם מהמשפט שלכם היא שלכם לשימוש פרטי, ואנחנו מדפיסים אותה עבורכם בלבד. אנחנו לא מוכרים אותה הלאה ולא מציגים אותה באתר בלי לבקש מכם רשות מפורשת מראש.

התצוגה על המסך מגיעה עם כיתוב חוזר ובגודל מוקטן, כדי שהיא לא תרד ותשמש בלי הזמנה. ההדפסה שמגיעה אליכם נקייה לגמרי מהכיתוב הזה.

המבנה של תיאור טוב

יש נוסחה, והיא עובדת כמעט תמיד: נושא, ואז אור, ואז מרחק, ואז מצב רוח, ואז פלטה. חמישה חלקים, משפט אחד, בלי מונחים טכניים.

דוגמה לפני ואחרי. לפני: ״ים״. אחרי: ״ים סוער בשעה שלפני הסערה, מבט נמוך מגובה הגלים, אפור פלדה עם קו אור אחד באופק, תחושה של שקט לפני משהו״. אותו נושא, ושתי תוצאות שאין ביניהן כלום.

אין צורך לכתוב את כל החמישה. שניים או שלושה כבר משנים את התוצאה לגמרי, והחשובים ביותר הם האור ומצב הרוח. הם מה שהופך תמונה ממוצעת לתמונה שרוצים לתלות.

נושא

מה נמצא בתמונה

אור

שעה כחולה, זריחה, ערפל, נגד אור

מרחק

תקריב, מבט אווירי, אופק רחוק

מצב רוח

שקט, דרמטי, חגיגי, מלנכולי

פלטה

אדמה חמה, כחול קר, מונוכרום

ארבע טעויות שחוזרות

לבקש טקסט. מודלי תמונה עדיין כותבים אותיות מעוותות, ובעברית זה גרוע פי כמה. אות שבורה בהדפסה של מטר וחצי היא הדבר היחיד שכל אורח יראה.

לדחוס כמה נושאים. ״זאב וירח וכינור ופרפרים״ ייתן בלגן, כי המודל מנסה לספק את כולם ולא נותן לאף אחד מקום. נושא אחד עם עולם סביבו נותן תוצאה חזקה בהרבה.

לכתוב ״שיהיה יפה״. מילים כמו יפה, מדהים או מרהיב לא אומרות למודל כלום, כי כל תמונה מנסה להיות יפה. תארו במקום זה מה גורם לה להיות כזאת.

לוותר אחרי ניסיון אחד. לאותו תיאור בדיוק יש כמה תוצאות אפשריות. אם הכיוון נכון והביצוע לא, פשוט ייצרו שוב לפני שמשנים את המשפט.

איך בוחרים פרופורציה

הפרופורציה נקבעת לפני הייצור ולא אחריו, כי שינוי שלה בדיעבד אומר לחתוך את התמונה. שווה להחליט עליה קודם, לפי הקיר ולא לפי התמונה.

לרוחב מתאים לנוף, לים, לאופק, ולכל קיר שיש מתחתיו ספה או שידה. לאורך מתאים לעצים, לדמויות, לרצועה צרה בין חלונות, ולחדר עם תקרה גבוהה. ריבוע הוא הבטוח והפחות דרמטי, ומתאים לחלל קטן.

טיפ מעשי: תארו את התמונה בהתאם לפרופורציה שבחרתם. אם בחרתם לאורך, כתבו משהו שיש בו גובה, כמו יער או מפל או עמוד עשן. תיאור של אופק רחב בפורמט לאורך ייתן תוצאה דחוסה.

שאלות נפוצות

להמשך קריאה

• תמונה גדולה לסלון: איזה גודל, ובאיזה גובה
• תמונה לחדר ילדים: מה לתלות, ואיפה