תמונה גדולה לסלון: איזה גודל, ובאיזה גובה

כלל שני השלישים

התמונה שמעל רהיט צריכה לתפוס בין שישים לשבעים וחמישה אחוזים מרוחב הרהיט. פחות מזה, והיא נראית כמו בול על מעטפה. יותר מזה, והיא מתחילה להתנגש בקצוות של הספה ונראית דחוסה.

ספה תלת מושבית סטנדרטית בישראל היא בערך מאתיים עד מאתיים ועשרים סנטימטר. המשמעות המעשית היא תמונה ברוחב מאה עשרים עד מאה חמישים סנטימטר, ולא שישים או שמונים כמו שרובם בוחרים.

אם הקיר ריק לגמרי בלי רהיט מתחת, החישוב משתנה: שם מודדים לפי הקיר, והתמונה צריכה לתפוס בערך חצי מרוחבו הפנוי.

ספה 200 ס״מ

תמונה 120 עד 150 ס״מ

ספה 240 ס״מ

תמונה 150 עד 180 ס״מ

קונסולה 100 ס״מ

תמונה 60 עד 75 ס״מ

הגובה שבו תולים

מרכז התמונה צריך להיות בגובה מאה ארבעים עד מאה חמישים סנטימטר מהרצפה. זה גובה העיניים הממוצע של אדם עומד, וזה הסטנדרט שבו נתלות תמונות במוזיאונים.

מעל ספה יש כלל שני שגובר: המרווח בין גב הספה לקצה התחתון של התמונה צריך להיות בין חמישה עשר לעשרים וחמישה סנטימטר. פחות מזה והתמונה נראית כאילו היא נחה על הספה. יותר מזה והיא מתנתקת ממנה ונראית כאילו היא שייכת לקיר אחר.

כששני הכללים מתנגשים, כלל הספה מנצח. העין קוראת את הספה והתמונה כיחידה אחת, ולא כשני אובייקטים נפרדים.

כמה תמונות, אחת או כמה

חתיכה אחת גדולה כמעט תמיד עדיפה על שלוש קטנות. שלוש קטנות דורשות ריווח מדויק, מסמרים מיושרים, ומספיק קיר שהן לא ייראו בו צפופות, ורוב הסלונים לא עומדים בזה.

אם בכל זאת רוצים סדרה, שמרו על מרווח קבוע של חמישה עד עשרה סנטימטר בין החלקים, והתייחסו לשלושתן כאל מלבן אחד לצורך חישוב שני השלישים.

לרוחב או לאורך

הפרופורציה נקבעת לפי הקיר, לא לפי התמונה. קיר רחב עם ספה או שידה מתחתיו רוצה תמונה לרוחב, כי היא ממשיכה את הקו האופקי של הרהיט. קיר צר, כמו רצועה בין שני חלונות או הקטע שליד הדלת, רוצה תמונה לאורך.

יש מקרה שלישי שרבים מפספסים: חדר עם תקרה גבוהה. שם תמונה לאורך עובדת אפילו מעל ספה, כי היא ממלאת את הגובה שנשאר ריק ומושכת את העין למעלה. זה טריק ותיק של מעצבי פנים בדירות עם תקרה מעל שלושה מטר.

ריבוע הוא הבחירה הבטוחה כשלא בטוחים, אבל הוא גם הכי פחות דרמטי. אם הקיר מאפשר, מלבן כמעט תמיד נראה טוב יותר.

על איזה קיר לתלות

הקיר הנכון הוא זה שרואים כשנכנסים לחדר, ולא בהכרח זה שמאחורי הספה. עמדו בפתח הסלון והסתכלו קדימה: הקיר שנמצא במבט הראשון הוא הקיר שהתמונה תעבוד עליו הכי חזק.

קיר שמקבל שמש ישירה בשעות הצהריים הוא הבחירה הגרועה ביותר, לכל סוג של תמונה. אור ישיר מדהה הדפסות לאורך שנים, וגם יוצר החזר אור על משטח מבריק בדיוק בשעות שבהן החדר בשימוש.

והקיר שמאחורי הטלוויזיה הוא כמעט תמיד טעות. שני מוקדי מבט על אותו קיר נלחמים זה בזה, והתמונה מפסידה.

התלייה עצמה: משקל ועוגנים

החומר שאנחנו מדפיסים עליו קל מזכוכית באותו עובי, ולוח בגודל בינוני נישא בנוחות בידיים. את המשקל המדויק לכל מטר רבוע נפרסם כאן ברגע שנשקול לוח בעצמנו, ועד אז ההמלצות למטה מכוונות לצד המחמיר.

בקיר בטון, פלאגייה רגילה ובורג מספיקים. בקיר גבס זה כבר לא מספיק: מעל מטר רבוע צריך עוגן פרפר או קיבוע ישירות לפרופיל שמאחורי הגבס. מסמר בגבס יחזיק תמונה קטנה ויפיל תמונה גדולה, לרוב אחרי כמה חודשים ולא מיד.

אם אתם לא בטוחים מה יש מאחורי הקיר, זו בדיוק השיחה לעשות איתנו לפני ההזמנה ולא אחריה.

60 על 40

בערך 3.5 ק״ג

120 על 80

בערך 13 ק״ג

150 על 100

בערך 20 ק״ג

גבס, מעל מטר רבוע

עוגן פרפר או פרופיל

שאלות נפוצות

להמשך קריאה

• תמונה על חומר בגימור זכוכית, קנבס או פוסטר
• תמונות למשרד, ללובי ולחדר ישיבות